סבא וסבתא בשנות האלפיים: איך בונים שותפות טובה בגידול הנכדים
סבים וסבתות הם עמוד תווך במשפחות רבות בישראל. איך משלבים עזרה, אהבה וגבולות בלי חיכוכים מיותרים בין הדורות.
בישראל, יותר מבמדינות רבות אחרות, סבים וסבתות ממלאים תפקיד מרכזי בחיי המשפחה. הם אוספים מהגן, מארחים לארוחות שישי, נכנסים לתמונה כשהילד חולה ומשמשים רשת ביטחון להורים עובדים. השותפות הזו יכולה להיות מתנה גדולה לכל הצדדים, אבל היא גם עלולה לייצר חיכוכים: הבדלים בתפיסות חינוך, ציפיות שלא נאמרו בקול ותחושה של עומס. במאמר הזה ננסה להבין איך בונים קשר בין־דורי שמיטיב עם הנכדים, עם ההורים ועם הסבים עצמם.
התפקיד שהשתנה
הסבים של היום שונים מאוד מהדימוי הקלאסי של סבתא עם סינר וסבא על כורסה. רבים מהם עדיין עובדים, עוסקים בספורט, לומדים, מתנדבים ומטיילים בעולם. תוחלת החיים העולה מאפשרת להם להיות נוכחים בחיי הנכדים לאורך עשרות שנים, אבל גם מביאה איתה צרכים ורצונות משלהם, שלא תמיד מתיישבים עם הציפייה להיות זמינים בכל רגע.
במקביל, גם ההורים הצעירים השתנו. הם צורכים מידע רב על חינוך והתפתחות, מגיעים לא פעם עם תפיסות שונות מאלה שגדלו עליהן ומבקשים להחיל אותן בעקביות. המפגש בין שני העולמות האלה יכול להיות פורה מאוד, בתנאי שיש בו כבוד הדדי והכרה בכך שלכל דור יש מה ללמד.
לדבר על ציפיות מראש
הרבה מהמתחים בין הורים לסבים נובעים מציפיות שמעולם לא נאמרו. ההורים מניחים שסבתא תאסוף פעמיים בשבוע, וסבתא מרגישה שזה הפך לחובה בלי שנשאלה. הסבא מצפה לראות את הנכדים בכל שבת, וההורים מרגישים שאין להם סוף שבוע משלהם. שיחה פתוחה ומוקדמת יכולה למנוע הרבה מאוד אכזבות.
כדאי לשבת יחד, רצוי בלי הילדים, ולדבר בכנות: כמה עזרה הסבים רוצים ויכולים לתת, באילו ימים ושעות, מה קורה בחופשות ובמחלות, והאם יש תמורה כלשהי או השתתפות בהוצאות. אין תשובה נכונה אחת, וכל משפחה תמצא את האיזון שלה. העיקר הוא שההסדר יהיה גלוי ומוסכם, ושיהיה ברור שאפשר לחזור ולשנות אותו כשהנסיבות משתנות.
כללים בבית של סבא וסבתא
אחת השאלות הנפוצות היא האם הכללים של ההורים צריכים לחול גם בבית של הסבים. התשובה המקובלת בקרב אנשי מקצוע היא שבנושאים מהותיים, כמו בטיחות, בריאות, תזונה במקרה של אלרגיות, שעות שינה של תינוקות ושימוש במסכים, חשוב לשמור על קו אחיד. בנושאים פחות קריטיים, כמו ממתק נוסף או הליכה מאוחרת יותר לישון בביקור חד־פעמי, אפשר להשאיר מקום לגמישות.
ילדים מבינים היטב שיש כללים שונים במקומות שונים, בדיוק כמו שהם מבינים שבגן נוהגים אחרת מאשר בבית. הקסם של הבית של סבא וסבתא הוא לא פעם בדיוק בפינוק הקטן ובתחושה שמותר קצת יותר. הבעיה מתחילה כשהגמישות הופכת לערעור גלוי על סמכות ההורים, או כשהסבים אומרים לילד במפורש שאמא ואבא טועים.
כשיש מחלוקת בחינוך
מחלוקות הן בלתי נמנעות. אולי הסבים חושבים שההורים מקלים מדי, אולי ההורים חושבים שהסבים נוקשים מדי. הכלל החשוב ביותר הוא לא לנהל את הוויכוח מול הילדים. שיחה בין המבוגרים, בשקט ובפרטיות, תמיד עדיפה על הערות עוקצניות ליד שולחן החג.
כשסבא או סבתא רוצים להעיר משהו, כדאי לנסח זאת כשאלה או כהצעה ולא כביקורת. משפט כמו שמתי לב שהוא מתקשה להירדם, ניסיתם אולי לוותר על הטלוויזיה בערב, נשמע אחרת לגמרי מאשר אתם מקלקלים אותו. מהצד השני, ההורים יכולים להכיר בניסיון של הסבים ולשאול לדעתם, גם אם בסופו של דבר ההחלטה נשארת בידיהם.
הערך המיוחד של הקשר הבין־דורי
מעבר לעזרה המעשית, לקשר עם סבא וסבתא יש ערך רגשי עמוק. הסבים מספקים לילדים תחושת שייכות ושורשים, סיפורים על המשפחה ועל העבר, ולעיתים גם אוזן קשבת שאינה טעונה במתחים של היומיום. ילד יכול לספר לסבתא דברים שלא יספר להורים, ולמצוא אצלה נחמה בתקופות קשות.
כדאי לטפח את הקשר הזה גם מעבר לסידורים. הנה כמה רעיונות שמשפחות רבות אוהבות:
- פרויקט משותף כמו גינה, אלבום תמונות או ספר מתכונים משפחתי
- שיחות וידאו קבועות כשהמרחק גיאוגרפי
- ראיון של הנכדים עם הסבים על ילדותם, כעבודת שורשים או סתם מסקרנות
- טיול קבוע של סבא ונכד, רק שניהם
- לימוד הדדי, כשהנכד מלמד טכנולוגיה והסב מלמד מלאכה או משחק ישן
לשמור גם על הסבים
בתוך כל העשייה, קל לשכוח שגם הסבים זקוקים לתשומת לב. עזרה אינטנסיבית בגידול ילדים קטנים עלולה להיות מתישה פיזית ורגשית, במיוחד בגיל מבוגר. ההורים צריכים להיות קשובים לסימני עייפות, לא להניח שהעזרה מובנת מאליה ולהביע הערכה באופן קבוע, במילים ובמעשים.
גם הסבים צריכים להרשות לעצמם להגיד לא. סירוב מנומס לבקשה מסוימת אינו פוגע בקשר, ולעיתים דווקא שומר עליו. כדאי גם להקדיש תשומת לב למצב הבריאותי של הסבים: הרמת פעוט כבד, ריצה אחרי ילד בגן השעשועים או נהיגה ארוכה עם ילדים במושב האחורי דורשות כוחות, וחשוב שההורים לא יבקשו משימות שעלולות להעמיס מעבר למה שנכון. לפעמים פתרון פשוט כמו הסעה במונית, עזרה של בייביסיטר לצד הסבים או חלוקת המשימות בין שני זוגות הסבים מוריד הרבה מהעומס. סבתא שמרגישה שנוצלה תתקשה ליהנות מהנכדים, ואילו סבתא שבחרה מרצונה להגיע תביא איתה הרבה יותר שמחה. כשיש קשיים של ממש במערכת היחסים, אפשר להיעזר גם ביועץ משפחתי שמתמחה בקשרים בין־דוריים.
השותפות בין הורים לסבים היא אחד המשאבים החשובים ביותר שיש למשפחה. כשהיא מבוססת על שיחה פתוחה, כבוד לגבולות והכרה הדדית, היא מעניקה לנכדים עולם רחב ואוהב, ולכל הדורות תחושה של משפחה אחת שמחזיקה זו את זו.